"שבו בנוח
שחררו את כל המחשבות
אפשרות לעצמכם להיכנס לשקט"
איזו הרגשה נפלאה עוברת לנו בגוך כשאנחנו שומעים את הפתיח הזה
אנחנו מבינים שאנחנו עומדים בפני תהליך נפלא שהולך להכניס שינויים ותובנות נפלאות לחיינו.
האם אי פעם רצית ללמוד כיצד לשנות את המיקוד שלך ושל הסביבה שלך בקלות, להירגע בצורה יסודית יותר או להזמין רגשות חיוביים לגופך?
יש המון סוגים של דימיון מודרך ואינסוף מדיטציות – המשותף לכולם זו המיומנות הנדרשת לביצוע דמיון מודרך חזק ואיכותי שמביא לתוצאות פנומנליות וזה "גמישות"
השאלה שנרצה לשאול את עצמנו לפני תחילת סשן של דמיון מודרך היא: "מה התוצאה שאני רוצה להגיע עם המונחה שלי או עם עצמי?"
התשובה שניתן היא זרקור המודעות שינחה אותנו במהלך הסשן.
אז מהו דמיון מודרך בעצם?
דמיון מודרך זו בעצם צורת תקשורת עם התת מודע שלנו, התקשורת מתנהלת בסטייט של רוגע והרפייה.
בעזרת הדמיון המודרך אנחנו משנים דפוסי פעולה שאיננו מרוצים מהם בעצמו ובמונחינו.
מטפלים בקצוות ואמונות שהיו פתוחות אצלנו במשך שנים,
כאשר אנחנו מנקים את כל "ההפרעות" שיש לנו בתת מודע – זה מאפשר לנו לתקשר איתנו בצורה ברורה, קלה ופשוטה יותר.
בדימיון מודרך יש פריים ומיסגור ברורים שבעזרתם נוכל להגיע לתוצאות פנומנאליות.
בקורס שלנו תלמדו את סוגי הדמיון המודרך והמדיטציות, את מטרותיהן:
מטרת דמיון מודרך ומדיטציות דמיון מודרך : מודעות כלפי הבעיה – חשיפה והבנה של הבעיה, הצפה, נקודת מבט עיצוב מחדש של מציאות חיי – יצירת מציאות והנעה לפעולה.
מטרת מדיטציה: הגעה לשלווה, למצב האפס, ניקיון, מיגנוט
תלמדו מה הדגשים הנכונים לתהליך דמיון מודרך.
ויותר מהכל תלמדו – איך!!!
איך עושים את זה,
ואיך נותנים לתהליך המדהים הזה להוביל אותנו לתוצאות מדהימות!!!
SETTINGS (חוקים וכללים – איך אמור להתנהל סשן בדמיון מודרך)
כמנחים יש חוקים וכללים מאוד חשובים שעלינו לפעול על פיהם על מנת שנוכל להעביר תהליך שמחזיק לאורך זמן ומייצר תוצאות פרודוקטיביות.
פרטיות – כאשר אנחנו כמנחים מעבירים תהליך של דמיון מודרך חשוב שתהיה סביבה שמאפשרת את הסשן, שאין רעשים מסביב, ילדים, טלפון מצלצל, פעמון מצלצל. חשוב שתהיה למונחה סביבה שבה הוא ירגיש בטוח, נוח ומוגן. שהמונחה ירגיש שהוא יכול להביא את עצמו כפי שהוא.
שקט – שקט יכול להיות רחוב שהוא אמצע תל אביב, שקט יכול להיות מקום סואן. מדובר בתחושה שלנו כמנחים יש שקט ולחילופין שלמונחה תהיה תחושה של שקט. מצבים בהם יש רעשים מסביב כמו רעש של מזגן, מכונית חולפת, קולות של אנשים, אנחנו כמנחים יכולים להשתמש ברעשי סביבה כמנוף להכנסת המונחה לתהליך הדמיון מודרך.
לדוגמא: רעש של מזגן – אפשר לומר למונחה ועכשיו שים לב לקול של המזגן, תתמקד בו וכל נשימה ונשיפה יחד עם הרעש מכניסה אותך עמוק יותר פנימה. הכל תלוי באיך אנחנו מתייחסים לרעש שמסביב. (גמישות היא העוצמה העילאית)
מרחב ניטרלי – חשוב שיהיה מרחב ניטרלי שלמונחה אין כל קשר למקום בו מתבצע התהליך. ככל שהמונחה מנותק רגשית מהמקום בו מתבצע השסן יש לתהליך אפקט חזק יותר.
יש מצבים בהם בכל זאת התהליך מתבצע במרחב שהוא לא ניטרלי כמו למשל ביתו של המונחה. עדיף להימנע ממצבים כאלו ויחד עם זאת במידה והתהליך בכל זאת מתבצע במרחב שהוא לא ניטרלי, על המנחה להפעיל סמכות גבוהה יותר.
מטפל/מטופל – סופר חשוב!!! המשבר הכי גדול ללמה אנשים לא עושים דימיון מודרך. יחסי מטפל מטופל: "רק אחד בבור" מה שזה אומר בעצם שהרבה פעמים אנחנו שומעים מקרים על אלימות, השפלה, חרמות, מגע אסור וכל מיני מצבים כואבים אחרים שהמונחה מדבר עליהם. ברגע שאתם כמנחים מזדהים עם המונחה אתם גורמים למונחה לשקוע עמוק יותר, אתם עוזרים לו לחזק את הכאב שהוא חווה. על מנת לסייע ולעזור אתם חייבים להיות במקום אמפתי ומכיל ונטול רגש של הזדהות. הצד השני חייב מישהו חזק שלא נשאב לכאב שלו.
שימוש נכון בקול
שימוש נכון בקול שלנו כמנחים משפיע מאוד על איך שהמידע שאנחנו מעבירים למונחה יקלט.
כמנחים חשוב שנתרגל שימוש בטון נמוך שכן טון נמוך משדר יותר ביטחון, משרה רוגע ושלווה, מייצר סמכותיות והסמכותיות הזאת היא קריטית.
נרצה להשתמש במגוון הסגנונות שיש לטון שלנו להציע: טון עגול, רך, כבד, עמוק – כאשר המונחה נכנס לתהליך דימיון מודרך אנחנו מדברים עם תת המודע שלו, וככל שנעמיק עם הטון שלנו, ככל שהוא יהיה רך יותר כך המונחה נכנס עמוק יותר פנימה ונפתח בפנינו ערוץ ההתקשרות עם תת המודע שלו.
אינטונציה מתאימה – האופן שבו המילים רוקדות על המשפט, משחק עם הטון.
שימוש נכון בטונציה משפיע על איך המידע שאנחנו מעבירים נקלט, משפיע על איך המונחה מקבל את ההנחיה שאנחנו מעבירים לו, מחבר את המונחה רגשית לתהליך.
טון גבוה/נמוך – עולה או יורד.
ווליום – גבוה/נמוך – חזק או חלש העוצמה שבה אנחנו מדברים
קצב מהיר/איטי – הקצב שבו אנחנו מדברים
אופן הדיבור רך/נוקשה – איך אנחנו אומרים את מה שאנחנו אומרים. למשל בהרפיה נרצה להדריך בקול שיהיה נעים ויש מקומות בתהליך שבהם נרצה להיות עם קול אסרטיבי, חזק,מהיר.
שימוש במוזיקה – יש מוזיקה שמציפה בנו זיכרונות ומעוררת חוויות – כלי שמאפשר להעצים את החוויה של הדמיון מודרך. מוזיקה מפעילה רגשות ומחברת את המונחה לתהליך בעוצמה גבוהה יותר.
המסגרת (איך מלבישים את הכל יחד)
אחרי שהבנו את חשיבות החוקים והכללים לתהליך שמייצר תוצאות פרודוקטיביות שמחזיקות לאורך זמן ומייצרות שינוי אצל המונחה. אחרי שהבנו את חשיבות השימוש בקול ובטון שלנו ליצירת תהליך משמעותי. נחזור על שלבי הטכניקה.
שלב 1: שיחה, תשאול מהיר להגעה לשורש הבעיה – נרצה לדבר בקצב רגיל
שלב 2: הרפייה ולרדת אל הזיכרון האחרון ואז אל השורש, משהו ישן מהילדות, אולי הפעם הראשונה שזה קרה – ירידה בקצב הדיבור, הרכות בקול עולה, טון נמוך עגול ורך. במצב שבו המונחה לא מצליח להיכנס לסשן הקול צריך להשתנות לאסרטיבי – כשהקול הוא אסרטיבי אנחנו מייצרים סמכות אצל המונחה והוא מרגיש הוא יכול לבטוח בנו.
שלב 3: ברייק סטייט, אחרי שהגענו לזיכרון הכואב ועלינו על ההתחלה של הדפוס, נוציא את המונחה – קצב מהיר, קול גבוה, אסרטיבי וסמכותי. כשהמונחה בתוך הסשן הוא נמצא בסטייט מסוים נרצה להצטרף לאנרגיה שלו ומשם להוביל לברייק סטייט
שלב 4: שיחה + משאב, המונחה מספר על הזיכרון שעלה, אנחנו מסבירים שזו ההתחלה של הדפוס ומבקשים מהמונחה למצוא סיפור שמסמל עבורו הצלחה/גאווה. אנחנו מכניסים את המונחה בדימיון לזיכרון החיובי שיחווה זאת בכאן ועכשיו – אנרגיה גבוהה, טונים של העצמה משמע טונים גבוהים.
שלב 5 – חזרה פנימה, מחזירים לכסא, ויורדים למטה עם התחושה העוצמתית. חוזרים 10 דק' לפני שהאירוע השורשי התחיל (אפשרי: יום לפני האירוע) – אנרגיה גבוהה, טונים של העצמה, טונים גבוהים, אסרטיביות בקול.
שלב 6 – מריצים את החיים קדימה (עד גיל המטופל) , נגיד למונחה שבכל גיל בו היה את ה"עניין" תצבע את הזיכרונות שעולים בצבע שבו הוא בחר לצבוע את הזיכרון. – קצב מהיר, אנרגיה גבוהה.
שלב 7: עולים במדרגות, עוצרים ב – 7, נבקש מהמונחה לראות את עצמו בעוד שבוע/חודש/שנה עם הצבע הזה, מה השתנה? – קצב מהיר (עליה במדרגות) עד 7. כששותלים לאדם את איך שזה הולך להיראות קול אסרטיבי ונעים. המשך העלייה במדרגות בקצב מהיר
שלב 8: עולים לכאן ועכשיו – מהיר וחד.